לפרטים נוספים ולהרשמה למרוץ חדרה לחצו כאן
נועם איתן ז"ל היה יזם מגיל צעיר, מוזיקאי, חבר ובן אהוב. היו לו תוכניות רבות לעתיד, שכמו אצל רבים אחרים בגילו נגדעו באחת, אחרי שנפל בהיתקלות עם מחבלים בצפון רצועת עזה בחודש נובמבר האחרון והוא בן 21.
נועם, תושב חדרה, גם צבר חברים רבים לאורך שנות חייו הלא רבות, בין אם בישיבת ההסדר בעכו שם למד, או בגדוד נחשון בחטיבת כפיר שם שירת. החברים האלה ליוו אותו בלימודים, בפעילות המבצעית וגם בדרכו האחרונה. עכשיו הם מתכננים להתקבץ שוב יחדיו ולציין את זכרו בדרך מרגשת נוספת והיא בריצה במרוץ חדרה הקרוב שיתקיים ב-18.4 ויכלול מקצים ל-10 ק"מ, 5 ק"מ ול-2 ק"מ.
"קבוצה של בערך 30 חבר'ה שמעה שהמרוץ מתקיים ופנתה אלינו כדי לרוץ עבורו", מתאר יצחק איתן, אביו של נועם. "מדובר בחברים שלמדו יחד, התגייסו יחד וחיו יחד והם שומרים איתנו על קשר מאז נפילתו. דיברנו עם ניב רבי ממחלקת הספורט בעיריית חדרה, שנדלק על הרעיון והסכים לסייע. אנחנו אספנו את רשימת המשתתפים, שכוללת יחד עם המשפחה המורחבת ועוד כמה חברים קרוב ל-40 בני אדם, והכנו חולצות עם תמונה של נועם שאיתה נרוץ. כל החברים מהפלוגה ובני המשפחה נרוץ במסלול ה-5 ק"מ, כשהמשפחה תממן את העלות".
עד כמה עולם הריצה והספורט בכלל היו חלק מהמשפחה וחלק מחייו של נועם?
"אני נמצא כבר שנים בחוג לספורט בחדרה ומתאמן פעמיים בשבוע, ואשתי אביבה בחוג אחר. לפני זה רצנו אני ונועם אבל לא המון, ברמת החובבנים המתמידים, אבל חינכנו את כל הילדים שלנו שצריך לשמור על פעילות גופנית סדירה בצמוד לכל המשימות וכך היה. היינו יוצאים באופן קבוע במוצאי שבת, אנחנו משפחה שומרת שבת, לעשות סיבוב ולפתוח את השבוע אחרת. בשנתיים האחרונות נועם הרים את כל נושא הריצה ועשה המון ספורט. הוא רץ הרבה, בצבא וגם בבית, הרים משקולות והתאמן בחדר כושר. החבר'ה סיפרו בחודשים האחרונים שהיה יוצא כל הזמן לריצות ולאימונים בכל מקום שהתאפשר, וגם כשיצא הביתה היה קם מוקדם בבוקר ויוצא לרוץ בים".
נועם איתן ז"ל | צילום: פרטי
איך נועם היה מגיב אם היה יודע על כל ההתארגנות לכבודו לקראת המרוץ ומעבר לו?
"אני בטוח שהוא היה מנסה להגיד לנו שלא צריך את הכל והיה שואל 'מה אתם טורחים עבורי?' ולא רק על הריצה, אלא גם על כל הפעילויות האחרות שלנו. הוא היה אומר קודם כל שאנחנו מגזימים, אבל במקביל גם היה נפעם מכל המאמץ הלא נתפס שאנחנו משקיעים בהיבט של ההנצחה. אנחנו כל כך כאובים וחיים את זה".
נועם, הבן השלישי במשפחה, הותיר אחריו שני אחים גדולים ואחות קטנה. יצחק מתאר אותו כילד מיוחד, "שובב גדול" כלשונו, מלא באנרגיות. מעין שילוב של חינניות בלתי נגמרת יחד עם הבנה מתי בדיוק מגיע הגבול שאותו אי אפשר לעבור כילד לפני שההורים מתחילים לכעוס.
"עם הזמן הוא גם התגלה כיזם בעל חשיבה עצמאית וחריצות עמוקה", מספר יצחק. "בגיל 6 הוא בנה בית כנסת בבית. בגיל 11 הוא ביקש מכונת סוכר כדי להפעיל עסק למכונות מזון. העסק הזה התפתח לבסוף עד שנועם רצה לפתוח כבר עוסק מורשה רק שבסוף זה לא קרה. הוא עשה אירועים בהפסקות בבית הספר התיכון והרוויח כסף. הוא קנה דברי מתיקה ומכר אותם בהפסקות. כולם הכירו אותו. היה לו חוש טוב לאנשים והמון מרץ ואומץ להצליח במקומות שאחרים, כולל אנחנו, חשבנו שהוא לא יצליח בהם".
והוא גם אהב מוזיקה.
"הקטע עם המוזיקה התחיל לפני כחמש שנים. זה התחיל לדעתי בבמות בחדרה ביום העצמאות, לשם עלינו פעמיים ושרנו כאב ובנו. הפקנו גם שני שירים משפחתיים באולפן קטן בעיר ושם נקלט הרעיון. הוא החליט לפתוח אולפן ביתי, שם כתב שירים וגם שר והפיק. יש לו שני אלבומים ביו טיוב ובספוטיפיי והוא חלם לקבל על זה תמלוגים. הוא התכוון להתעסק עם זה במלוא הרצינות ואנחנו כמשפחה הופתענו מהעניין".
"היה לו עניין נוסף בתיכון, אחרי שאיבד חצי אצבע. נועם עבר שני ניתוחים, פיזיותרפיה והיה ספק באשר לגיוס שלו. אני אמרתי לו שאם הוא יכול שלא יברח, אבל אם הוא לא יכול אז לא. הוא בחר בגיוס בעצמו ורצה להיות בקרבי. נועם נלחם להביא את עצמו לפרופיל קרבי, השיג את המכתב שהוא כשיר ורץ לישיבה שתרוץ אחרי הצבא. בדיעבד האירוע הזה תופס מהות חזקה יותר לאור מה שקרה. גם במשימה של אותו בוקר שבו הוא נהרג נועם לא היה אמור להיות. הוא וחבר נוסף ביקשו לקחת בה חלק כי הם חיפשו אקשן וכדי להיות עם החברים שלהם".
מרוץ חדרה ייערך ביום שישי, 18 באפריל. לפרטים נוספים ולהרשמה לחצו כאן
נועם איתן ז"ל עם המשפחה | צילום: פרטי