הדבר הראשון שעולה לראש כשחושבים בימים אלו על מכבי חיפה הוא "בלאגן". המועדון הזה הוא התגלמות הכאוס בכל היבט שלו, ניהולי, מקצועי, על הדשא ומחוצה לו. כך זה גם נראה בשלושת המשחקים הראשונים של שלב הבתים האימתני בגביע הטוטו - יד לא יודעת מה רגל עושה, היעדר משמעת טקטית, קבוצתית או אישית, ירידה להגנה היא בגדר המלצה ארעית, פשוט מהלכי כדורגל שזורים בהפקרות כללית.
אתמול (שבת), לעומת זאת, הייתה הפעם הראשונה העונה שבה ראינו קבוצה לא ספורדית. משחק ההגנה הקבוצתית והלחץ היו, במרבית חלקי המשחק, טובים מאוד, הקבוצה עבדה כיחידה להרוויח את הכדור בכל אימת שאיבדה אותו, לחץ ואגרסיביות שלא ראינו במשחקים הקודמים פתאום הופיע, שינוי מרענן ומבורך.
צריך גם לומר - זה לא שסכנין יצאה מגדרה בכדי לתקוף יותר מדי, שלא לומר העמידה אוטובוס נוסעים לרשות השוער לאורך כמעט כל המשחק, אבל גם נוכח הנסיבות האלו, ניתן בהחלט לראות את השיפור במשחק הלחץ וההגנה הקבוצתית. זה לא ששיחקנו נגד בארסה ובאיירן במשחקים הקודמים, פערי הרמות בין היריבות לא באמת כאלו גדולים וניכר שהקבוצה לאט לאט ולמרות הכל מתחילה להראות ניצני חיבור ראשוניים.
האם זה אומר שהכל בסדר? ממש לא. בטח לא כשמדובר ביוזמה התקפית או מהלכי כדורגל מעט יותר מתוחכמים בחלק הקדמי. הקבוצה לא ממש הצליחה, במחצית הראשונה בייחוד, לייצר פעולות חיוביות מקדימה, ונראתה תקועה וחסרת איכות, מעוף ומהירות מחשבה וביצוע. מכבי חיפה חסרה עוצמה מקדימה (מה נסגר עם החלוץ החדש, מה לעזאזל נתנו למסכן הזה לאכול שקיפל אותו ככה?), חסרה עוד שחקן שייתן לה ברק ואופציה למסירה מהירה ותיקתוק, בטח כשנראה שקנג׳י לא מספיק חד כרגע ומצד ימין יש בעיקר סימני שאלה.
מזל, אם כן, שמכבי חיפה השכילה להביא, בסופו של דבר, שחקן שיודע לעשות פעולה אחת שתחלוץ פקק ותפרוץ בונקר עקשני במיוחד. בסוף, שחקנים כמו ברוניניו מקבלים את הכסף שלהם בדיוק על זה, וההגבהה המדויקת והרכה שלו אתמול שמצאה את סדריק דון (ואת הבטן של קאני בריבאונד) היא זו שהכריעה את המשחק. עד כה, הוא בהחלט מראה סימנים מעודדים, במשחקים האחרונים זה גם מיתרגם לא רע בכלל למספרים - אבל היות ואנחנו כבר למודי ניסיון, שועלי קרבות ותיקים ומלאי אכזבות עבר (בטח בכל הנוגע להופעות פאר בגביע הטוטו), נמתין בתקווה לראות אם הוא מצליח להביא את התכונות והתכלס האלו גם לליגה.
בריניניו. שימשיך ככה גם בליגה (מאור אלקסלסי)
מעבר לברוניניו, משחק טוב של איתן אזולאי, שאתמול גם ירד במהירות ובאכזריות לאחור לסייע לירין לוי לחלץ באמצע ולהוציא קדימה. ההתקדמות של איתן אזולאי ניכרת, וכרגע נראה שהוא השחקן הטוב ביותר של מכבי חיפה. גם אצלו, עקביות והוצאה לפועל ברגעי משבר ולחץ אמיתי יהיו המבחן, בעונה שמסתמנת כעונת מפתח בעיקר עבורו.
אגב ירין לוי - משחק טוב מאוד שלו, גם ברמת החילוצים והכיסוי (קיבל סיוע סוף סוף משאר הקבוצה) וגם ברמת ההוצאה קדימה, שם אף פעם לא הייתה לו בעיה רצינית. נקווה שימשיך ביכולת המשופרת, ושהוא אכן מתחיל להתרגל לתפקיד שלו ולדרישות המועדון ממנו.
ההגנה תפקדה בסה"כ בסדר גמור במרבית שלבי המשחק, לונווייק וצונאמי (להוציא הטעות בהרחקה במחצית הראשונה) נראים כצימוד לא רע בכלל, קני סייף עשה עבודה לא רעה על אגף שמאל, בייחוד בהיבט ההגנתי, ויילה בטאי... מה אגיד לכם, די עם הנאחס הזה, שרק יהיה בריא ושישוב במהרה לאיתנו.
מה שבולט, למרבה הצער, הוא היעדר ההתאמה הבולט של שון גולדברג לעמדת המגן השמאלי, משם גם הגיעו מרבית הניסיונות של סכנין להשוות, כשהם מצאו לא אחת את שון בעמידה רעה באגף וחוסר תשומת לב/זריזות בסגירה. ברק יהיה חייב לתת על כך את הדעת להמשך.
מהצד השני, תרתי משמע, איאד חלאילי עושה יופי של עבודה כמגן ימני, בייחוד כשלידו סדריק דון שפותח עבורו את הקו. במחצית השניה, כשירד מדרגה אחת אחורה, הוא הצליח לנצל את המהירות שלו (והעייפות של שחקני סכנין) לייצר לא מעט חצאי מצבים והגבהות מעניינות. זו בהחלט אופציה שראויה להישקל להמשך הדרך, וזה גם תופס נופך עקבי יותר ויותר.
בגזרת המחליפים - בנסון שנכנס פתח טוב, אבל החילופים הנוספים והמישמש שנגרם בסיום המשחק גרמו לו מעט לדעוך. דווקא על ההחמצה סמוך לסיום לא הייתי דן אותו לכף חובה, היות והכדור שמרדכי שלח אליו היה מעט חזק מדי. אגב מרדכי - הייתי רוצה לראות אותו יותר על הדשא. בכל פעם שהוא עולה, הוא נותן מימד אחר ומקדם את המשחק בצד ההתקפי. שחקן מעניין שמגיעות לו יותר דקות, בטח כשקנג׳י נראה עדיין בג׳ט לג מהטיסה בארה"ב.
השחקן הכי טוב בקבוצה (מאור אלקסלסי)
לסיכומו של עניין, המצב נראה הרבה פחות אפוקליפטי ממה שראינו במשחקים הקודמים, הקבוצה מראה, כפי שרשמתי, סימני חיבור ראשוניים ונראה שהרכש משדרג אותנו, לפחות בעמדה מספר 10. הכנה, מטבעה, אמורה להציף כשלים וליקויים, וההכנה שלנו לעונה אכן עשתה זאת. בהכנה, בנוסף, אנחנו אמורים גם לראות התקדמות, וגם את זה אנחנו רואים, בייחוד במשחק האחרון, הגם שהיה קשה לעין. למעשה, משחק מסוג זה, של בונקר מייאש, הוא הכנה מצויינת לבאות בליגה שלנו, ומעודד שהצלחנו למצוא את הסדק דרכו השתחל מהלך מכריע. אנחנו עוד נידרש, כך נראה, לא מעט לסיטואציה הזו העונה.
מה שווה כל הפרויקט הזה גם כשהוא מחובר? לא אליפות, נכון לרגע זה, לא בלי עוד חיזוק אחד לפחות מקדימה ואולי עוד אחד בחלק האחורי. אבל לפחות נכון לאתמול, יש לקבוצה הזו דופק. אחרי שתי העונות המסויטות שעברנו, גם זה משהו. לא הרבה, לא מספיק, אבל משהו.
שבוע טוב וירוק לכולם, נתראה בדרמה מורטת העצבים של משחקי הדירוג.